כללי

קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלת עיניים בחלקה הקדמי של העין- הקרנית. בעין ללא ליקוי הקרנית בעלת צורה של כיפה סימטרית. קרנית עם מחלת העיניים קרטוקונוס תקבל עיוות עם מבנה של קונוס, חרוט. מכאן נגזר שמה של המחלה: קרטו = קרנית, קונוס = חרוט.

הגורמים להתפרצות קרטוקונוס טרם ברורים לחלוטין, אבל ברור כי קיים גורם גנטי בנוסף לשפעות סביבתיות כגון חיכוך מכני המשמש כטריגר להתפרצות המחלה. מטופלים הנוטים לשפשף את עינייהם (למשל אלרגיה כרונית), בעלי סיכוי סטטיסטי גבוהה יותר לקרטוקונוס. שכיחות קרטוקונוס באוכלוסיה הכללית הוא של כ-0.001.

לרוב המחלה פורצת בעשור השני או השלישי לחיים. קרטוקונוס היא מחלה דו-עינית אך חומרתה יכולה להיות שונה בכל עין ובעלת קצב התפתחות שונה.

הדקקות של איזור בקרנית מוביל לבלטה כלפי חוץ. הקונוס בדרך כלל בחלק התחתון לציר הראייה בקרנית. צורתו יכולה להיות עגולה וייקרא קונוס פטמה (Nipple cone keratoconus), צורה אליפטית- קונוס סגלגל (Oval cone keratoconus) או קונוס גדול המכסה את מרבית שטח הקרנית (Keratoglobus).

 

סימפטומים, אבחון קרטוקונוס

חולי קרטוקונוס יתלוננו על טשטוש ראייה. גדילת הקונוס יגרום לעליה בקוצר הראייה ועליה בצילינדר. קרטוקונוס יוצר שבירה לא אחידה של אור בקרנית ולכן הפציינט יתלונן פעמים רבות על סינוור והילות במיוחד בלילה. שבירת אור שונה בקונוס וביתר הקרנית תגרום אף לצלליות ולכפילות ראייה בעין אחת.

אבחון קרטוקונוס נעשה על ידי המטפל באמצעות מספר מכשירים. בבדיקה האובייקטיבית (ראה לשונית "בדיקת ראייה למשקפיים"), החזר האור ממכשיר הבדיקה הנקרא רטינוסקופ, לא יהיה אחיד ומכונה "תנועת מספריים.

המכשיר השני המסייע לבודק באיבחון קרטוקונוס הוא מכשיר מיפוי הקרנית (ראה לשונית "מיפוי קרנית). לאחר מיפוי הקרנית ניתן להעריך אם קיים קרטוקונוס, מיקום הקונוס בקרנית וחומרת המחלה.

בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, יראה המטפל במכשיר מנורת הסדק (Slit lamp) את הדקקות הקרנית, טבעת משקעים של ברזל סביב הקונוס בקרנית, (Fleischer ring), קפלים אנכיים של שכבת ה-Descemet בקרנית (Vogt’s striae).

בשלבים עוד יותר חמורים של קרטוקונוס ניתן אפילו להבחין בקונוס ללא מכשירים במבט של פרופיל על העין או כאשר החולה מביט מטה ניתן להבחין כי העפעף התחתון מקבל זוית חדה יותר מהקשת המקובלת בעין בריאה משום שהקונוס דוחף אותו החוצה (Munson’s sign).

כאשר הקונוס מתוח מאוד נוזל מתוך העין עלול לפרוץ את השכבה האחורית של הקרנית (Hydrops), ותיווצר בצקת בקרנית ולאחריה הצטלקות של הקרנית.

בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry) גם כן יכולה לאשש הימצאות קרטוקונוס.

*באופטיקה מאיר עיניים מודיעין ניתן לתאם תור לאבחון קרטוקונוס.

טיפול בקרטוקונוס

טיפול בקרטוקונוס באמצעים אופטיים:

  1. משקפיים – בתחילת המחלה ראייה סבירה במשקפים.
  2. עדשות מגע רכות – עדשה רכה מקבלות את צורת הקרנית עליה היא מונחת. בעיוות קל ניתן להשתמש בהן ולהגיע לראייה סבירה.
  3. עדשות מגע קשות-כאשר העיוות גדל, עדשה קשה לקרטוקונוס  (RGP), אינה מקבלת את צורת הקרנית ויוצרת משטח סימטרי לשבירת האור הנכנס לעין.
  4. כאשר יש חוסר סבילות לעדשות קשות (בעלות מבנה קטן), ניתן ליצור מניפולציה כדי ליצור נוחות רבה יותר. להרכיב עדשה רכה המשמשת מעין תחבושת על גבין העין וכדי ליצור חדות ראיה טובה מרכיבים על גביה עדשה קשה (Piggy back). אפשרות נוספת היא להתאים עדשה היברידית שהמרכז שלה קשה בכדי לספר ראיה חדה, וההיקיף שלה רך כדי לספר נוחות של עדשה גדולה.
  5. אפשרות נוספת לספר גם ראיה טובה וגם נוחות היא עדשה קשה גדולה – עדשה סקלרלית (Scleral lenses). עדשה סקלרלית (ראה לשונית "עדשות מגע סקלרליות"), היא עדשה גדולה שמונחת על הלובן של העין, הסקלרה, ולא נוגעת בקרנית. יתרונותיה הם ראיה חדה כמו בעדשה קשה, נוחות בגלל שעוטפת את כל העין. לא יכולה ליפול מהעין כמו עדשה קטנה, בגלל גודלה. לא יכולה לגרום לשפשוף הקרנית, אירוזיה (Corneal erosion) כיוון שאינה נוגעת בקרנית.

*באופטיקה מאיר עיניים מודיעין ניתן להשיג את כל הפתרונות האופטיים לטיפול בקרטוקונוס.

טיפול בקרטוקונוס באמצעים כירורגיים:

  1. Corneal Collagen Cross-linking- במהלך החיים הקרנית מפתחת קשרים בין סיבי הקולגן המרכיבים אותה. הקשרים הללו מקנים לה קשיחות. מחלת העיניים קרטוקונוס מתקדמת לרוב מהר יותר בעשורים הראשונים לחיים כיוון שהקרנית לא קשיחה מספיק. בהליך קישרי הצילוב (Cross-linking), יוצרים קשרים נוספים המחזקים אותה ומאטים את קצב התקדמות המחלה. ההליך לא נותן ראייה חדה ולכן צריך להמשיך ולהרכיב עדשות מגע לקרטוקונוס.
  2. שתלי טבעת (Intracorneal ring) –ניתן למתוח ולהשטיח מעט את הקונוס באמצעות טבעת שמושתלת לתוך הקרנית. לאחר הליך ההשטחה עדשת המגע תהייה יציבה יותר על הקרנית.
  3. השתלת קרנית – בשלבי מחלה מתקדמים כאשר יש צלקות במרכז הקרנית, אין מנוס מהשתלת קרנית בקרטוקונוס. Penetrating Keratoplaty היא השתלה מלאה של הקרנית.DALK  (Deep Anterior Lamellar Keratoplasty) - השתלת השכבות הפנימיות של הקרנית (אנדותל, ממברנת דצמט והסטרומה) ללא השכבות החיצוניות (אפיתל ובאומן). כיום מנסים להמנע מהשתלה מלאה של הקרנית ומעדיפים DALK כדי להקטין את הסיכונים בזיהומים, בדחיית השתל, ואסטיגמציה גדולה לאחר ההשתלה.