בדיקת עיוורון צבעים

 

באופטיקה מאיר עיניים, קיים מגוון הבדיקות והאיבחונים הנרחב ביותר בארץ לאיבחון ליקויים בראיית צבעים: ISHIHARA , בדיקת D-15 לראיית צבעים ובדיקת HRR. הבדיקות לראיית צבעים נעשות בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים והאמינים ביותר הקיימים לראיית צבעים.

מהי בדיקת עיוורון צבעים?

עיוורון צבעים הוא קושי להבחין בין צבעים שונים שאדם מן השורה יבחין בהם.

לפני שאסביר לעומק על בדיקות עיוורון צבעים (נכון יותר לומר ליקוי בראייה צבעים), יש להסביר איך בכלל רואים צבעים ואיך עובדת מערכת הראייה.

האור הנראה הוא חלק קטן ברצף של גלים אלקטרומגנטיים. הרצף הזה בטווח הגלים 380 ננומטר ל-760 ננומטר ונקרא ספקטרום האור הנראה. אורכי הגל הללו מורגשים על ידנו כצבעים.

בין אורכי הגל הללו קיימת תחושת הצבעים של כל גווני הביניים. ולמעשה, האור הלבן הנפלט מהשמש מכיל את כל הגוונים והצבעים בהם אנו מבחינים. האור שפוגע בעצם או גוף, מוחזר אל העיניים שלנו באורכי גלים מסויימים. ההבחנה שלנו בגוון זה או אחר תלויה באורך הגל שהגיע לעיניים שלנו, אבל גם תלוייה בתאורת הסביבה. כך שבתאורה מסויימת נראה את הגוף בצבע מסויים ובתאורה אחרת נראה אותו בצבע אחר. אם הגוף לא יחזיר כמעט אור, הוא ייראה לנו בצבע שחור. וגופים שמחזירים את כל (רוב) האור ייראו בצבע לבן.

האור עובר את כל חלקי העין ונקלט בחיישנים (קולטנים) שנקראים Photoreceptors, הנמצאים בחלק האחורי של העין באיזור הנקרא רשתית. ברשתית יש שני סוגי פוטורצפטורים עיקריים:

1. קנים (Rods)- קולטנים שאחראים על ראיית הלילה כיוון שסף הרגישות שלהם נמוך, כלומר מספיקה עוצמת תאורה נמוכה כדי להפעילם. בנוסף בשל כמותם הגדולה ופיזורם ברשתית הם אחראים גם על קליטת תנועה במרחב גם באור יום. טווח הרגישות הספקטרלית של ה-Rhodopsin, החומר שנמצא בקנים הוא בטווח של 380nm-590nm כששיא הרגישות שלהם ב-507nm. המשמעות היא שבחשכה יבחינו הקנים בכל קשת הצבעים (סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום), פרט לצבע האדום. כל האורות בספקטרום יראו על ידי הקנים בצבע לבן כיוון שאין להם רגישות ספציפית לצבע והם משמשים לראיית לילה. אור אדום שיאיר את הקנים (גלים ארוכים מ-590nm), לא יראה כלל.
2. מדוחים (Cones)- קולטנים שאחראים על חדות הראייה ופעילים באור. כמו כן, הם האחראים על ראיית צבעים (בחשכה לא ניתן להבחין בצבעים באמצעות פוטורצפטורים מסוג Rods). שיא הרגישות של קולטני המדוחים היא ב~555nm. ישנם שלושה סוגי מדוחים, שכל אחד מהם רגיש לחלק אחר בספקטרום האור הנראה:

מדוחים כחולים  (S Cones)– מכילים חומר שנקרא Cyanopsin, ורגישים לגלים אלקטרומגנטיים קצרים בטווח של 380nm-550nm ורגישות שיא ב-420nm, כלומר ספקטרום אור סגול, כחול, וטורקיז (Cyan).

מדוחים ירוקים (M Cones)– מכילים חומר שנקרא Chloropsin, ורגישים לגלים אלקטרומגנטיים בינוניים בטווח של 430nm-670nm ורגישות שיא ב-530nm, כלומר ספקטרום אור טורקיז, ירוק צהוב וכתום בהיר.

מדוחים אדומים  (L Cones)– מכילים חומר שנקרא Erythropsin, ורגישים לגלים אלקטרומגנטיים ארוכים בטווח של 500nm-760nm ורגישות שיא ב-560nm, כלומר ספקטרום אור ירוק, צהוב, כתום ואדום.

לקוי בראיית צבעים נחלק לעיוורון צבעים נרכש ומולד.

עיוורון צבעים נרכש יפגע בצורה שונה בכל אחת מהעיניים ומקורו מחלה – סוכרת, גידול, דלקת קרום המוח, חבלה.

עיוורון צבעים מולד יהיה דו-עיני, סימטרי והוא תוצר של פגם גנטי.

הליקוי נגרם בשל פגם בכל אחד מהחלקים הנוירולוגים במערכת הראייה: תאי המדוכים ברשתית (Cones), תאי עצב בהרשתית (NFL), עצב הראייה (Optic Nerve) ובקליפת המוח (Visual Cortex).

ברשתית העין, קיימים שלושה סוגי מדוכים -קולטנים לאור עם פגמנט צבע : מדוכים הרגישים לגלי אור קצרים בגווני כחול (S-Cone), מדוכים הרגישים לגלי אור בינוניים בגווני ירוק (M-Cone), ומדוכים הרגישים לגלי אור ארוכים בגווני אדום (L-Cone).

הליקוי הנפוץ ביותר הוא הדלטוניזם (ע"ש ג'ון דלטון, שסבל וגילה על עצמו את הליקוי) = בלבול בעיקר בין גוונים של אדום וירוק, Deuteranopia.

מכיוון שדלטוניזם הוא בתאחיזה למין של כרומוזום X (Sex-Linked), שכיחותו גדולה בגברים בהרבה מאשר בנשים (כ-8% בגברים לעומת כ-0.5% בנשים). כלומר לנשים עם כרומוזום X פגום יש כרומוזום X נוסף ולכן יהיו נשאיות בלבד של הליקוי ולא יפגינו ליקוי בראיית צבעים. לעומתן הגברים בעלי כרומוזום X וכרומוזום Y, כך שאם ה-X פגום הם יפגינו ליקוי בראיית הצבעים, כי אין להם כרומוזום נוסף לגיבוי.

בניגוד לדלטוניזם, ליקוי מולד בגווני כחול-צהוב הרבה פחות נפוץ ואינו בתאחיזה למין, אלא קשור לכרומוזום מספר 7, כך שתפוצתו שווה בין גברים לנשים. לעומת זאת ליקוי מסוג זה שכיח יותר באופן נרכש בעקבות נזק של חלק במערכת הראייה במהלך החיים.

תפוצת ליקוי הצבעים הוא של כשבעה אחוזים באוכלוסיה העולמית והוא תלוי סביבה גיאוגרפית עקב השתרשות גנטית באוכלוסיות מסוימות.

בדיקת צבעים Ishihara

 

בבדיקת עיוורון הצבעים נוכל למצוא מצבים קליניים שונים:

מונוכרומטיות (Monochromacy)

עיוורון צבעים מלא בשל העדר שניים או שלושת קולטני הצבע ברשתית- אין יכולת כלל להבחין בין צבעים. אדם עם מונוכרומטיות יראה בגוונים של שחור-לבן-אפור. חדות הראייה במקרה זה גם כן תפחת. תופעה זו נדירה מאוד באוכלוסיה הכללית.

דיכרומטיות (Dichromacy)

עיוורון צבעים חלקי - בלבול חמור בזיהוי צבע (ללא פגיעה בחדות הראייה) בשל העדר של אחד משלושת קולטני הצבע, ונחלק לשלוש קובוצות :

        1. Protanopia- חוסר בקולטני אדום ברשתית (אדום נראה בגווני אפור). פוגע בכ-1% מהגברים.

        2. Deuteranopia- חוסר בקולטני ירוק ברשתית (ירוק נראה בגווני אפור). פוגע בכ-1% מהגברים.

        3. Tritanopia- חוסר בקולטני כחול ברשתית (נראה בגווני אפור). נדיר עם פגיעה שווה בין גברים לנשים.

טריכרומטי אנומלי (Anomalous Trichromacy)

פגם (מוטציה) שכיח וקל המבטא עיוות של גוון מסוים (ללא פגיעה בחדות הראייה), אך לא אבדן מלא של אותו גוון ונחלק לשלושה:

1. פרוטנומליה (Protanomaly)- פגם בקולטני האדום ברשתית, הגורם לבלבול בעיקר בין אדום לגוון ירוק ומעט בלבול בבגוונים נוספים כגון גוון של ירוק וכחול. פוגע בכ-1% מהגברים.
2. דוטרנומליה (Deuteranomaly)- פגם בקולטני הירוק ברשתית, הגורם לבלבול בעיקר של ירוק עם הגוון האדום. פוגע בכ-5% מהגברים.
3. טריטנומליה (Tritanomaly)- פגם בקולטני הכחול ברשתית, הגורם לבלבול בעיקר של של כחול עם ירוק ובלבול של סגול עם הגוון הצהוב. נדיר עם פגיעה שווה בין גברים לנשים.

*ליקוי נרכש בראיית הצבעים, לרוב יהיה מסוג טריטן (בתחום הכחול-צהוב).

לסיכום הדברים ישנם 3 סוגי עיוורון צבעים: מוחלט, בלבול בדרגות שונות בעיקר בגווני אדום -ירוק ובלבול בדרגות שונות בגווני כחול -צהוב.

בדיקה לעיוורון צבעים

Ishihara - בדיקה לעיוורון צבעים

את הבדיקה לעיוורון צבעים מבצעים לרוב במבחן אישיהארה (Ishihara Pseudoisochromatic Test). במבחן מציגים לנבדק מספרים המודפסים על גיליון צבעוני. אדם עם לקות בראיית הצבעים, יתקשה להבחין במספרים הרשומים או שיראה מספרים שונים מאשר אדם עם ראיית צבעים נורמלית. יתרונות בדיקה זו: מהירה ויכולה לשמש כבדיקת סקר לאוכלוסיה גדולה בזמן קצר. הבדיקה מבחינה גם בליקויים קלים בראיית צבעים. חסרות הבדיקה- מאתרת ליקויים בתחום האדום-ירוק ולא בתחום הכחול-צהוב. גם האבחנה בין Protan ל-Deutan פעמים רבות אינה חד משמעית. בנוסף, ניתן ללמוד את הלוחות בעל פה טרם הבדיקה, כך שגם אדם עם לקות בראיית הצבעים, עשוי לעבור אותה בהצלחה. חסרון נוסף הוא, בשל הרגישות הרבה של בדיקת האישיהארה, עלולה לאבחן ליקוי של ראיית צבעים גם במטופל עם ראיית צבעים תקינה.

Ishihara Color Test

 

D-15 - בדיקה לעיוורון צבעים

Farnsworth D-15 Dichotomous Color vision test היא בדיקה נוספת פופולרית לעיוורון צבעים, שמבוצעת באופטיקה מאיר עיניים, והיא גם הגרסה מקוצרת של Farnsworth–Munsell 100 Hue Color Vision test. בבדיקה זו יש לסדר כפתורים על פי הגוונים שלהם בקשת הצבעים (Visual Spectrum). בניגוד לבדיקת Ishihara, בבדיקת ה-D-15 ניתן להעריך לאיזו תבנית הליקוי של המטופל שייך: פרוטן, דוטן, טריטן. החסרון בבדיקה זו, היא שסף הרגישות שלה נמוך, כך שייאתר ליקויים בינוניים-חמורים, אך ליקויים קלים לא יאותרו בבדיקה זו. * בנוסף ל-Farnsworth D-15 קיימת גירסה בעלת גוונים פחות עזים/ רוויים (Saturated), שנקראת L'Anthony Desaturated D-15, שמאתרת גם ליקויים קלים בראיית צבעים. כיוון שבדיקת D-15 היא בדיקה מהימנה יותר מבדיקת Ishihara ומאפשרת לקבוע את חומרת הליקוי ואת סוגו, נוהגים להסתמך על הבדיקה הזו גם במוסדות בצה"ל בכדי לקבוע כשירות בקורסים כגון קורס טייס וסיירות ובמוסדות נוספים.

Farnsworth D-15

 

HRR Pseudoisochromatic – בדיקה לעיוורון צבעים

בדיקות HRR (Hardy Rand and Rittler) לאיבחון ליקוי בראיית צבעים, היא הבדיקה המתקדמת ביותר הקיימת לבדיקה הן של ילדים והן של מבוגרים. כמו בדיקת ה-D-15, היא יכולה לאשש או לשלול קיום של ליקוי בראיית צבעים, לאבחן את סוג הליקוי (פרוטן, דוטן וטריטן), עוצמת הליקוי (קל, בינוני, קשה) ולקבוע האם הליקוי נרכש או מולד. בדומה למבחן ה-Ishihara מדובר בלוחות המורכבות מנקודות צבעוניות והנבדק צריך לזהות מה מופיע בהם. בניגוד ללוחות ה-Ishihara בלוחות ה-HRR לא מוסתרות ספרות, אלא צורות (איקס, עיגול ומשולש) במיקומים שונים. לכן הבדיקה הזו מתוחכמת יותר בכך שלא ניתן לשנן בעל פה את הספרות, ומונעת מצבים של נבדקים מתחזים. יתרון מובהק נוסף של בדיקה זו הוא בכך שניתן לבדוק באמצעותה גם ילדים בגיל הגן שלא יודעים לזהות ספרות. הלוחות הראשונים יכולים לשמש לבדיקת סקר מהירה ואם נמצא בהם ליקוי, ניתן להתקדם ללוחות הבאים שבודקים את חומרת וסוג הליקוי.

HRR Pseudoisochromatic Test

 

למרות שלא ניתן לתקן את הלקות, חשוב לאתר אם קיים ליקוי בראיית צבעים כבר בגיל צעיר, בכדי למנוע תסכול ולהביא לשילוב חברתי ודידקטי של הילדים כבר בגן ובבית הספר.

יש לזכור כי המגבלה בעיוורון צבעים היא מועטה בחיים היומיים, אך נדרשת המודעות לכך במיוחד כאשר בוחרים מקצוע לחיים (ישנם מקצועות בהם פענוח נכון של גוונים הוא חובה, כגון חשמלאי או מעצב גרפי). בניגוד לאישיהארה בבדיקת ה-D-15  ניתן לקבוע גם התאמה מקצועית (כיוון שמזהה גם Tritan) ולכן מוסדות שונים וביניהם צה"ל ומשרד הביטחון דורשים את הבדיקה הספציפית הזו.

*בכל הבדיקות לעיל, לא ניתן להבחין בין טריכרומט לבין דיכרומט. לשם כך יש להשתמש במכשיר ה- ANOMALOSCOPE.

תאורה לבדיקת ראיית צבעים

אחד התנאים החשובים ואפילו קריטיים לצורך בדיקה אמינה של ראיית צבעים, הוא התאורה. כל בדיקות ראיית הצבעים (אישיהרה, D-15 ו-HRR), נעשות באופטיקה מאיר עיניים רק על פי תאורה העומדת בתקן לצורך הבדיקות הללו.

כולנו יודעים ש"צבעים" שונים נראים בגוון שונה כאשר מאירים אותם בתאורה שונה. אם נאיר אובייקט באורך גל קצר, הוא יראה שונה מאשר אם נאיר אותו באור בעל גלים ארוכים, וזאת ללא קשר לפיגמנט ממנו עשוי האובייקט. אם תבחרו גוונים מסויימים לעיצוב הבית על פי המראה שלהם בחנות, תיווכחו לגלות כי בבית אצלכם הגוונים נראים שונים בתכלית. ובכל זאת "אשמה" התאורה.

תא תאורה תקני לבדיקת עיוורון צבעים

 

אמרנו כבר כי אור השמש הלבן מורכב מכל קשת הצבעים. את האור הלבן ניתן לפצל לגווני הקשת באמצעות פריזמה ובכך להבחין בשלל הגוונים הללו. אבל האם כל אור לבן בנוי באופן זהה?

לכאורה, כך נדמה לנו, שאור לבן הוא אור לבן. אבל המציאות שונה בהרבה. טווח הלבן הקיים הוא מגוון ביותר. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאור הלבן הנפלט שולח עוצמה שווה של כל אורכי הגלים (סגול, כחול, ירוק צהוב, כתום ואדום). ניקח לדוגמה את נורת הליבון הנפוצה. נורה זו פולטת מעט מאוד אור של הגלים הקצרים הכחולים. לעין שלנו האור יראה לבן, אבל בפועל חלק משמעותי מהספקטרום לא יראה, כך שיהיה לנו קשה יותר להבחין באובייקטים בעלי גוון כחול כהה. אם ניקח לדוגמה תפוח אדום, הוא יראה עסיסי יותר בתאורה שעוצמת האדום שבה חזקה יותר, ואילו בתאורה עם פחות גלים ארוכים ויותר גלים קצרים התפוח יראה הרבה יותר עמום.

אז למה אנחנו לא ערים לכך בחיי היום יום? התשובה היא עיקביות הצבע (Color Constancy). המח שלנו ידע שהתפוז שעליו אנחנו מביטים הוא כתום ללא קשר לתאורה שמאירה אותו וללא קשר לאורכי הגל הנפלטים מהתפוז אל העין שלנו. לכן גם דף ספר לבן ישאר לבן בין אם קוראים במרפסת באור שמש ובין אם משתמשים בנורה בשולחן הכתיבה, למרות שספרקטרום אורכי הגלים הנפלטים ממנו שונים לחלוטין בכל אחד מהמצבים הללו.

ראיית הצבעים של העין האנושית מותאמת לראייה של אור שמש טבעי. העיניים מכוונות להבחין בהבדלים הדקים שבין אורכי הגל השונים בתאורה טבעית. המסקנה המתבקשת היא שהסטנדרט לבדיקת ראיית צבעים תעשה בחוץ באור השמש. אבל המציאות מאתגרת אותנו מעט יותר. נתחיל בעובדה שקיים קושי פרקטי לבדוק ראיית צבעים באור השמש. למשל אם הפציינט הגיע לבדיקה אחרי השקיעה. או אם למשל הקליניקה שלנו נמצאת בקומה התשיעית ללא מרפסת שמש. בהנחה שהתגברנו על הבעיה הראשונה, מסתבר כי הגוונים המגיעים אלינו מאור השמש משתנים כל היום. תראו את גוון השמש בצהריים לעומת הגוון שלה בשקיעה (בשקיעה אורכי הגל יותר ארוכים ונוטים לכיוון האדום, ואילו בצהרי היום מגיעים אלינו יותר גלים קצרים הנוטים לכחול). הספקטרום משתנה בהתאם לשעת היום, עונות השנה ומזג האויר (הצבעים ביום סגריר נראים שונים בהשוואה ליום קיץ בהיר), מיקום גיאוגרפי על מפת העולם, גובה מעל פני האדמה, רמת זיהום האויר (חלקיקים שונים בולעים אור באורכי גל משתנים וכשיש אובך הכל נראה צהוב).

כיוון שאור השמש לא קבוע, נוצר צורך לקבוע תקן של אור שמש לצורך בדיקת צבעים שמתחשב בכל המרכיבים שהזכרנו עד לרמת קוי הרוחב בה מבוצעת הבדיקה. ה-Commission Internationale de l’Eclariage (CIE) הוא האירגון הבינלאומי לאילומינציה שהוקם ב-1913 ובין היתר קבע את התקנים לאור לבן הכולל את עוצמת האור הנפלטת מכול אחד מאורכי הגל השונים. קיימים תקנים שונים לחלוקת עוצמת האור  (Spectral Power Distribution = SPD), לצרכים שונים. כל תקן קובע את עוצמות אורכי הגלים השונים בספקטרום בהתאם למיקום השמש בנקודות שונות בשמים. למשל, בתעשיית הגרפיקה משתמשים בתקן תאורה D50, שמייצג תאורת שמים בצהרי היום. ואילו בתעשיית הטקסטיל משתמשים בתקן תאורה D65, שמייצג תאורת שמים בזריחה ושקיעה. ה-CIE קבע גם תקנים לתאורות השונות, כגון נורות הלוגן, נורות פלורסנט. התקן נותן אפשרות לתאר מבחינה מספרית/ כמותית את הצבע של אובייקט בתאורה ספציפית. התועלת בתקן בינלאומי הוא ביצירת שפה אחידה בכל מקום בעולם כשמגדירים צבע. הגדרת הצבע תשמר גם כשנאיר את האובייקט בתאורה שאינה לפי הסטנדרט שנקבע.

יצרנים כמובן מנסים להגיע להתאמה כמה שיותר קרובה לתקן שקבע ה-CIE. כאשר תאורה מסויימת קרובה ביותר לסטנדרט מסויים  (כלומר עוצמות התאורה שלה הכי דומות לעוצמות של התקן לאורך כל הספקטרום של האור הנראה), היא תדורג כ-A, הבא אחריה כ-B וכן הלאה עד E. שיטת הדירוג הזו נקרא אינדקס מטמרי (Metameric Index). כך שהתאמה מטמרית משווה את הפרשי האנרגיה של צבע לאורך כל הספקטרום תחת תאורה מסויימת. שני צבעים שתואמים מטמרית, יראו שונים בתאורה שאינה תאורת התקן. למשל נורות פלורסנט של אור יום, יגיעו לאינדקס של B או C. נורת ליבון תגיע להתאמה מטמרית עם אינדקס של A או B.

מונח נוסף שיש לזכור כאשר מדברים על תאורה הוא טמפרטורת צבע (Color Temperature). קל לתאר את המושג כחימום של מוט ברזל שמקבל גוון של השמש בשקיעה כשהוא מגיע לטמפרטורה של 2,300 מעלות קלווין. ב-2,850 מעלות קלווין יקבל גוון של נורת ליבון אופיינית. תאורטית, אם היינו יכולים לחמם את הברזל לטמפרטורה של 5,000 מעלות קלווין נקבל אור בצבע של אור שמש ישיר. רוב הנורות שרשום עליהם Daylight טמפרטורת הצבע שלהם יהיה בסביבות 5,000-7,500 מעלות קלווין. באופן כללי, תאורות עם טמפרטורת צבע נמוכה יהיו עם יותר גווני אדום צהוב ואילו תאורות עם טמפרטורת צבע גבוהה יותר יהיו עם יותר גוונים של כחול.

כעת הזמן להזכיר שוב, שמש בצהרי היום בטמפרטורת צבע של 5,000 מעלות קלווין אינה דומה לתאורה מלאכותית בטמפרטורת צבע של 5,000 מעלות קלווין. למרות שהאור עשוי להראות דומה, העוצמות של אורכי הגל השונים ברצף האור הנראה יהיה שונה. לכן יהיה הרבה יותר מדוייק לתאר תאורה על ידי ה-SPD ולא על ידי טמפרטורת צבע. שני גופי תאורה עם אותה טמפרטורת צבע יהיו בעלי SPD שונה ולכן גם האובייקטים שאותם הם יאירו יראו שונה.

אינדקס עיבוד צבע (Color Renderig Index) הוא מדד נוסף המשווה תאורה לתאורה סטנדרטית שקבע ה-CIE, כאשר אפס הוא עיבוד צבע הכי שונה מתאורה הסטנדרטית ואילו 100 הוא עיבוד צבע זהה  לתאורה הסטנדרטית. תאורות של עד 5,000 מעלות קלווין נכנסות לקטגויה של Illuminant A, שהם למעשה כל נורות הליבון המוכרות. לנורות אילו כמעט ואין אנרגיה של אור כחול ובעלות שפע של אור צהוב, כתום ואדום. לכן נורות ליבון אינן הבחירה המושלמת להתאמות של צבע, למרות שה-CRI שלהן הוא 100. מקורות אור להשוואה מעל 5,000 מעלות קלווין הם התקן D65 שיש בו יותר כחול והספקרום שלו יותר מלא. תאורה בקטגוריה זו מתוך כלל הנורות בטמפרטורת צבע שמעל 5,000 מעלות קלווין שתקבל ציון 100, משמעותה שהיא זהה בספקטרום האור הנראה שלה לספקטרום התקן D65.

CRI של 90, אומר שעיבוד הצבע של נורה זו הוא 90%, אבל לא אומר לנו האם מדובר בנורת ליבון או נורת Daylight. זאת אומרת שה-CRI בדומה לטמפרטורת הצבע הוא מידע חשוב אך חלקי בלבד של מקור האור. למשל נורות נתרן בלחץ גבוה בעלות CRI של 15 ולכן גרועות מאוד להתאמות של צבע. חללי משרדים בדרך כלל מוארים בתאורה בעלת CRI סביב ה-60, למרות שבתעשיה ממליצים להשתמש בתאורה עם CRI של 90 ומעלה בכדי לעשות הערכות צבע. כמו כן, יכולים להיות שני מקורות אור בעלי אותו CRI ובכל זאת יהיה להם הרכב ספקטרלי שונה. למשל CRI של 50 לשני מקורות אור, כאשר האחד מפגין זהות לתקן בכחול וכתום ושוני מהתקן בירוק ואדום ואילו מקור האור השני בדיוק להיפך.

כאמור, תאורות A מייצג אור ליבון ממוצע. תאורות B מייצגות אור שמש ישיר. תאורות C מייצגות אור יום ממוצע, תאורות D, מייצגות שלבי אור יום שונים. תאורת E היא אור המאיר בעל אנרגיה שווה לכל אורכי הגל. תאורות F מייצגות מנורות פלורסנט בהרכבים שונים.

קטגוריה	סוג התאורה בקטגוריה	טמפרטורת צבע
A	incandescent / tungsten	2856
B	obsolete, direct sunlight at noon	4874
C	obsolete, average / North sky daylight	6774
D50	horizon light, ICC profile PCS	5003
D55	mid-morning / mid-afternoon daylight	5503
D65	noon daylight: television, sRGB color space	6504
D75	North sky daylight	7504
E	equal energy	5454
F1	daylight fluorescent	6430
F2	cool white fluorescent	4230
F3	white fluorescent	3450
F4	warm white fluorescent	2940
F5	daylight fluorescent	6350
F6	light white fluorescent	4150
F7	D65 simulator, daylight simulator	6500
F8	D50 simulator, Sylvania F40 Design 50	5000
F9	cool white deluxe fluorescent	4150
F10	Philips TL85, Ultralume 50	5000
F11	Philips TL84, Ultralume 40	4000
F12	Philips TL83, Ultralume 30	3000
LED-B1	phosphor-converted blue	2733
LED-B2	phosphor-converted blue	2998
LED-B3	phosphor-converted blue	4103
LED-B4	phosphor-converted blue	5109
LED-B5	phosphor-converted blue	6598
LED-BH1	mixing of phosphor-converted blue LED and red LED (blue-hybrid)	2851
LED-RGB1	mixing of red, green, and blue LEDs	2840
LED-V1	phosphor-converted violet	2724
LED-V2	phosphor-converted violet	4070

ומה לגבי כמות האור הנדרשת? שיטות עבודה מומלצות צריכות להתייחס לכמות האור המשמשת להארת דגימות בהירות, בינוניות וכהות לצורך הערכת צבע. למשל, תקן אחד קובע כי התאורה עשויה להיות נמוכה עד כ- 540 לוקס (50 foot-candles) לצפיה בחומרים בהירים ועד  2150 לוקס (200 foot-candles) לצפייה בחומרים כהים מאוד.

ברוב המקומות תהייה בעיה פרקטית לקרב ולהרחיק את דגימת הצבע למקור האור. גם לוקס וגם "נר כף הרגל" הן יחידות של עוצמות אור על פני שטח מוגדר. לוקס אחד מוגדר כ-1 לומן המופץ על שטח של 1 מ"ר. במשרד טיפוסי יש 320-500 לוקס, כאשר אור שמש ישירה ביום בהיר לשם השוואה בעלת עוצמה של יותר מ-100,000 לוקס. "נר רגל" הוא לומן אחד שמופץ על שטח של רגל מרובע. כלומר נר רגל אחד שווה ל-10.8 לוקס.

כדי לקבוע את עוצמת האור על דוגמת צבע, חברות יכולות להשתמש במד תאורה ולהתאים את מרחק הבדיקה בהתאם לעוצמת התאורה המבוקשת. דרך טובה יותר היא להשתמש בתא תאורה שיוצר סטנדרטיזציה קבועה לעוצמת האור הנופלת על דוגמת הצבע בכל מקום בעולם.

בכדי למנוע תסכול מיצרני התאורות בכל המושגים SPD, CRI, טמפרטורת צבע ופרמטרים נוספים, יש. ISO 3664: 2009 (E) ו- ISO 23603: 2005 (E), שפותח על ידי הארגון הבינלאומי למען התקינה (ISO) בז'נבה, שוויץ, נקבעה באופן כללי שיטות מקובלות המניבות דרכים אמינות להארת דוגמאות להערכת צבע חזותית. ISO 3664  פותח כדי לסייע תעשיית הצילום והגרפיקה, ו ISO 23603-פותח בעיקר עבור יצרנים. ניתן להשתמש בשני הסטנדרטים על ידי התעשייה כנקודת מוצא מוצקה לתאורה אמינה.

התקנים הללו משמשים אותנו בכל תחומי התעשיה מפלסטיק, טקסטיל, אבני חן ועוד.

בדיקה לעיוורון צבעים D-15 בתא תאורה תקני

 

ומה לגבי תאורה בבדיקת עיוורון צבעים?

כפי שראינו, תאורת משרד/ חדר בדיקה של אור מלאכותי, אינו עומד בתקן לא מבחינת ספקטרום אורכי הגל ועוצמתם הנדרשים לצורך הבדיקה ולא מבחינת עוצמת התאורה באופן כללי. רק שימוש בתא תאורה ייעודי יביא לתוצאות אמינות של בדיקת עיוורון הצבעים. הוכח כי בדיקה לא אמינה, עלולה להוביל לאפליה במקומות עבודה בהן נדרשת בדיקת ראיית צבעים כתנאי להעסקה. לצערי, מעטים המקומות בארץ שבודקים בדיקות לעיוורון צבעים על פי התקן. אנו נתקלים במקומות רבים ואפילו בצה"ל, בתי חולים ומקומות עבודה רבים בהם חורצים גורלות על פי בדיקה שאינה עומדת בתקן!

בדיקה אישיהרה לעיוורון צבעים בתא תאורה תקני

בקליניקה האופטומטרית מאיר עיניים כל סוגי בדיקות ראיית הצבעים (Ishihara , D-15, HRR ) מבוצעות על פי התקן על כל חומרותיו כולל התאורה בתא תאורה כנדרש.